פרק 26: חופשת הלידה – מתוך "ללא מורא"/ יפה גולן

כשנולדה בתי הבכורה, התמלאה דירתנו הקטנה באהבה, צחוק ובכי והתרגשות עמוקה. דבריה של אמי, ערב נישואי, החלו לקרום עור וגידים. ככל שחלפו השבועות, התגלתה בתי כתינוקת נבונה ומפותחת. חופשת הלידה נקטעה על ידי שיחת טלפון בהולה מדורון.

נאמר לי כי סניף הבנק בבת ים נמצא בפיגור רציני, ואם אסכים להירתם מיידית למאמץ, יעריכו זאת מאוד. מנהל הסניף, שהפך לידידי, הודה כי איננו שמח במיוחד להעבירני סניף, אבל הוסיף: "אין מה לעשות, שם זקוקים לך הרבה יותר. אם תסכימי, תעברי לשם עם יהושע, הסגן שלי." כהרגלי, ביקשתי להתנות את חזרתי המוקדמת: במידה ואחסל את הפיגור תוך ארבעים ושמונה שעות, תוארך חופשת הלידה שלי בשבועיים נוספים ובתשלום. הוא נעתר מיד. חילקתי את מלאכת השמירה על בתי בין אחותי ואחת משכנותי, אשר היתה כמוני בעיצומה של חופשת לידה.

מלאת מרץ נכנסתי לסניף, תופסת פיקוד על הפרויקט שהמתין לי. עבדתי במלוא המהירות וכמעט ללא הפסקה. לתדהמת ההנהלה, בתוך פחות מיומיים סיימתי את הטיפול בתיקים שנערמו שם. מותשת ומרוצה, חייגתי לדורון. "גמור. כפי שהבטחתי לך," אמרתי בסיפוק לאפרכסת, "אפשר לומר שהרווחתי ביושר עוד קצת זמן עם הבת שלי."

פורסם בקטגוריה יפה גולן – ללא מורא – פרקים 24-26, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *