פרק 30: סגנית מנהל סניף – מתוך "ללא מורא"/ יפה גולן

לאור השינויים בתפקיד ושעות העבודה הרבות שנדרשו ממני, החל בעלי לסייע יותר ויותר באחזקת הבית. לפתע התבהר לי שגם הבעל יכול לנקות ולעזור בבית, והוא עשה זאת ברצון. ניהלנו את ביתנו בהרמוניה ובשיתוף פעולה. הוא היה מנקה חלונות ותולה כביסה, בעוד אני מבשלת ועורכת שולחן. לא חלפה לה שנה, ובשלהי 1972 נולדה בתי הקטנה, בתנו השנייה. הפעם, מנוסה יותר, הצלחתי לשלב את חודשי ההריון עם העבודה המאומצת בבנק.

ביום שישי בבוקר צלצל הטלפון בביתי, מפריע לי בסידורים ובהכנות לקראת כניסת השבת. מזכירה צעירה ביקשה ממני להגיע במהירות לבניין ההנהלה בהרצליה. ידעתי כי פנייה מסוג זה יכולה לסמן אחד משניים – תקלה מקצועית קשה המלווה בדרך כלל בפיטורים, או לחילופין, קידום. נרעשת מעצם ההזמנה יצאתי לדרך מיד. במשרדי ההנהלה המתין לי מנהל האזור שלאחר שיחת נימוסים קצרה, שלף מעטפה והכריז: "מזל טוב יפה, קיבלת אישור להיות מורשית חתימה, ואת עוברת לסניף רמת הנשיא בבת ים, לתפקיד סגנית מנהל הסניף." ניסיתי, אך לא הצלחתי לעצור את החיוך הגדול אשר התפשט על פני. כל הדרך חזרה הביתה לא נמוג החיוך משפתי. צוהלת משמחה הודיתי לאלוהים, לאמא ולאלי, בסדר הזה בדיוק.

אשה קטנה עם משקפיים גדולים הביטה אלי מבעד למראה. מסגרת פלסטיק עבה בגוון שנהב שחור סגרה על שתי עדשות מלבניות מכוערות במיוחד. כלום לא עזר. פשוט כלום. לא משקפי הדמה וגם לא חליפת העסקים. הייתי צעירה, בסך הכול בת שלושים ושתיים, ונראית צעירה מגילי, ופתאום מצאתי את עצמי יושבת על כורסת סגנית המנהל. כולם ראו לפניהם ילדה חסרת ניסיון. העובדים חייכו, מפגינים שמחה לאיד, וגם הלקוחות לא האמינו שאני סגנית המנהל.

פורסם בקטגוריה יפה גולן – ללא מורא – פרקים 30-31, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *